דבר הרב
בכל שנה מחדש אנו זוכים לקבל בנות יקרות, נשמות טהורות שזוכות להגיע אלינו בתקופת הבנייה המשמעותית ביותר בחייהן.
בבית הספר היסודי, מה שמכונה בהלכה ‘גיל חינוך’ קיבלו הבנות את הצרכים הבסיסיים – הגופניים והרגשיים כדי שיכירו מעט את עצמן, את הכישרונות והתכונות המיוחדות שלהן.
כעת, כאשר מגיעות הבנות לגיל ההתבגרות, הגיל שבו בדרך כלל חוגגות הבנות ‘בת מצוה’ הבת כבר עולה שלב והיא הופכת לבוגרת. מעתה היא מחויבת במצוות כמו כל אשה.
בנוסף עוברת הבת תהליכים משמעותיים לבירור האישיות שלה. היא לא מקבלת כל דבר כברור מאליו ומתחילה לבדוק את הגבולות תוך כדי שהיא מנסה לברר את מקומה וייעודה בעולם.
בגיל שמונה עשרה כאשר הבת תסיים את תקופת האולפנא תצטרך הבת לצאת מהמקום הפרטי שלה ולשרת את עם ישראל בשירות הלאומי.
השנים היפות והמאתגרות הללו, בהן בת צריכה גם להשקיע רבות בלימודים וגם בפיתוח האישיות הן אתגר גדול מאוד. העיצוב של הבת בשנים אלו יכולים לקבוע כיצד תחליט הבת לבנות את משפחתה, באיזה עבודה תעבוד ועוד..
בתוך מסגרה נוחה, חמה ועוטפת אנו מאפשרים לבת להכיר את עולם היהדות יותר לעומק, לענות על שאלות שמטרידות אותה ולעזור לה לבנות את אישיותה בצרוה בטובה ביותר.
כולנו תפילה כי נוכל לתת לבנות את הטוב ביותר והקב”ה יפתח את ליבן לקבל את כל מה שבליבנו לתת להם
יובל לוינגר
